עכשיו חשיכה
קאמרה אובסקורה, לשכה אפלה
ובבטנה אין מתג, אין להבה
ובאין תמרורים, ובאין אזהרה,
לוכדת קרניים ללא הבחנה.
אובסקורה חשיכתי, מכרה ותיקה,
מה קרה שעזבת והופעת חזרה.
מתוכך לא אדע כי יש דבר מלבדך
מחוצך לא אזכור את אפשרות קיומך.
(דצמבר 2013)
עכשיו חשיכה
קאמרה אובסקורה, לשכה אפלה
ובבטנה אין מתג, אין להבה
ובאין תמרורים, ובאין אזהרה,
לוכדת קרניים ללא הבחנה.
אובסקורה חשיכתי, מכרה ותיקה,
מה קרה שעזבת והופעת חזרה.
מתוכך לא אדע כי יש דבר מלבדך
מחוצך לא אזכור את אפשרות קיומך.
(דצמבר 2013)
הפיל האחרון
פיל צועד במחשבה
במחשבה צועד לו פיל
הוא האחרון בהחלט ביקום כולו -
כל השאר ניצודו,
נושלו מאדמתם,
נתלו בטרקלינים לנוי,
נכלאו בגני חיות לשעשוע -
וזה, הפיל האחרון,
במחשבה צועד לו.
הפיל גדול והמחשבה כבדה
ואינה יכולה להכילו
ואינה יכול להכיל את היותו האחרון,
האחרון שצועד לו.
והמחשבה קרבה לקיצה, כמו הפילים.
והפיל האחרון -
לא תהייה עוד ארץ לצעוד בה עבורו,
לא תהייה עוד מחשבה לצעוד בה עבורו -
נפרד בשקט,
מנופף בחדקו הגדול בעיניים עצובות -
להתראות בני אדם,
להתראות מחשבות.
(מאי 2015)
מטובי בנינו
היה לו חיוך כובש
ובלורית זהובה
וכתפיים שזופות
ועין חדה
ומוח חריף
ויד רחבה
ולב אמיץ
ותסביך הקרבה.
(ספטמבר 2014)
תהומות
בלהט הכאב
שלא יכול היה לשאת עוד בגופו
גמל לחפור בור ולהיעלם בתוכו
נטל מקושו
יצא לשדה טרשים
נעץ בדמעות ברגבים העיקשים
הניף וצעק: שיחלוף, ייפסק
ביקש לבקע, לשבור, לרסק
ואחרי כאלה תריסר הנפות
נפל על ברכיו, עיניו נפוחות
כי כוחו לא עמד לו אפילו ליצור
את הבור שחלם את עצמו בו לקבור
ברגליים כושלות וברוח מובסת
חצה חזרה את שדה האספסת
ושוב לא העז לקרוא עוד תיגר
.על ייסורי ליבו וזיכרונות העבר
(אפריל 2014)
בערבה
נסענו לטייל במדבר עם הכלב
הסתובבנו שם
בלי רצועות
(פברואר 2013)
All Rights Reserved to Amir Zobel © 2024